כשרון שפוגש חלום

תמיד אמרו לי שאומנות זה תחביב ולא מקצוע.
הסתובבתי במחוזות אחרים, לחפש משהו אחר.
והרגשתי שהנשמה שלי צועקת.
איך אפשר לעבוד ללא סיפוק, ללא חוויה וללא הנאה.
איך יכול להיות שהקב”ה נתן לי כשרון, כדי להניח אותו בפינה.
הגעתי לעיצוב תעשייתי, והסערה שקטה.
הרגשתי שהגעתי למקום שלי.
בכל פרוייקט אני מתרגשת מחדש. מהמחקר, מהתכנון ומהחומרים.
מהחוויה שרואים במציאות את מה שציירתי על הדף.
השאיפה שלי היא לא להפסיק ליצור ולהקשיב לנשמה שלי.
אני מאמינה שכל מעצב הוא מגשים חלומות.
נותן לרעיון צורה, צבע וממשות.

עדינה נווה
מעצבת תעשייתית.
מציירת. אוהבת לחקור ולהעמיק, לגעת בחומר וליצור.