פרוייקט גמר

מערכת ישיבה בהשראת מבניות גזע העץ

InWood

אז איך הכל התחיל…

חשבתי באיזה עולם אהיה שקועה שנה מבלי להשתעמם.

עץ כמובן.

התחלתי לצלול, מה העץ מסתיר בתוכו?

על מהלך החיים שלו, עונות, הורמונים, גדילה והתפתחות, מבנה וכו'

כחלק מהמחקר גיליתי שהעצים מתחלקים ל-2 קבוצות עיקריות.

העץ הקשה והעץ הרך.

העצים הקשים הם בדר"כ נושאים פירות, חזקים וכמובן קשים.

העצים הרכים הם בדר"כ עצי המחט, ירוקי עד, גדלים מהר יותר ולגובה רב יותר.

מה עושה את ההבדל? המבנה המיקרוסקופי.

כשראיתי את התמונות כבר ידעתי שפה נמצא הפרוייקט שלי.

המחקר העיוני

בואו נחזור להתחלה…

גזע העץ מחולק לכמה שכבות: קליפה, פלואם, קמביום, קיסלם.

אני התעניינתי בקיסלם שגם הוא מתחלק ל2:

תאים חיים קיסלם (sapwood) – החלק הפעיל, מעבר מינרלים מן השורשים לכל חלקי העץ.

תאים מתים קיסלם (heartwood) -מחסן עמילנים ובעיקר נותן יציבות לעץ.

צבעוניות העץ

טבעות העץ מגלות לנו את ההיסטוריה שלו. (ניתן לראות רשמים של שרפות ובצורות אבל זה לא הנושא שלנו…)

כל שכבה בהירה (earlywood) – עונה חמה, שבה העץ מקבל יותר ומתפתח.

שכבה כהה (laterwood) – עונה גשומה, שבה העץ (העץ הקשה בעיקר) מתגונן לא לאבד את "האספקה" שצבר בקיץ ומשליך את עליו. שכבה זו תהיה דקה יותר וכהה יותר.

כך שבעצם שכבה כהה + שכבה בהירה = שנה.

בואו נסתכל מקרוב

חיפוש בחומר

התחלתי לעשות בלי לסנן, לחפש את השפה הצורנית ולהבין מהו החוכמה שבפרוייקט שלי.

סקיצות שנתנו ביטוי לשוני בין העץ הרך לעץ הקשה בחומרים שונים. שבעץ הרך הצינורות אחידים לעומת העץ הקשה שיש בו ריבוי גדלים.

-> המסקנה: שהמדד של תנועה הוא לא המדד הנכון להצלחה.

סקיצות שנתנו ביטוי בין הצפיפות של החוטים לבין החורים הגדולים המוגדרים. בהשראת המטאפורה שתאי העץ דומים לסבך של חוטים.

-> המסקנה: המראה שנוצר מאבד מעדינות שיש במראה המקרוסקופי.

סקיצות שנתנו ביטוי לשינוי הגדלים. בין העונה הגשומה לחמה. הסתכלתי על המיקרוסקופיה וזה אזכיר לי מעיכה, שהתאים בתקופה הקרה התכווצו.

-> המסקנה: רציתי אחרי המחקר להגיע למשהו שהוא יותר מהשראה גרפית אסוציאטיבית

-> מסקנה: אני צריכה לנסח לי את הדברים בצורה כללית כדי להגיע למשהו עמוק יותר.

מה למדתי מן המבנה?

עץ קשה = צפיפות = חוזק

עץ רך = קלות= חללים

לכל עץ יש שכבות של תאים מתים ליציבות ותאים חיים לפונקציה.

צבעוניות העץ נוצרת משינוי גדלי החללים.

-> החלטתי ששילוב של חומר רך בסיפור מעניין אותי. להפוך את הרך לקשה…

בנייה מצינורות צינורות,

הבנת הבדל בין גילגול בד מלא (צפיפות=חוזק).
לבין בד כצינור (רך= חללים).

בנוסף ניסיתי שילוב של חומרים קשים ורכים.
במבנה ה- sapwood ו- heartwood.

->מסקנה: אהבתי את החלוקה של האזורים קשים ורכים.

בנייה מליפוף,

הכנסת אובייקטים לתוך גילגול בד. וכך ליצור מראה צפוף וחללים.

ברוב הסקיצות החללים נותנים את החוזק בשל היותם קשים. והבד שהוא חומר רך יותר מקיף אותו בצפיפות כדי לתת לו חוזק נוסף.

ניסיתי גם הפוך, למלא את החלל בחומר רך שמסביבו חומר קשה.

->מסקנה: ליפוף עם בד יוצר צורה אורגנית ומעניינת אך לא יציבה. -> אני רוצה לשמור על מראה הטבעות בשילוב חורי המיקרוסקופיה.

-> מסקנה: הגודל הקטן וניסיון ליצור מבנה עגול חוסם אותי.

בחירת חומרים והתנסות

הגיע הזמן להחליט על חומר ולהתמקד.

בחרתי במפורניר שזה חומר בעל גמישות שע"י תהליך של שיכוב (למנציה) מתקשה בצורות אורגניות. בשילוב בדים (שמקבלים חוזק לפי עקרון הצפיפות)

בעצם, נוצר לי בנייה של "עץ חדש".

הצורות והחיבורים הובילו אותי לחשוב על מערכת ישיבה לכן התחלתי לחשוב על משטח ישיבה.

מסקנות:

-> הדבק מלכלך את הבדים. והבדים לא מאפשרים לעשות גימורים לעץ. לכן צריך להפריד את שלב הלמנציה מחיבור הבדים.

-> רצועות הפורניר צריכות להיות ארוכות כדי לאפשר נקודות חיבור חזקות בצדדים.

-> כדי להגיע לעובי חזק עם נוכחות מסויימת צריך הרבה פורניר. לכן כדאי לעבור לגילופים (פורניר בעובי מילמטר) או דיקט גמיש.

מודלים

מודל ראשון שאפשר כבר לשבת

בניתי תבנית ע"י חיבור מוטות ע"פ ציור ששרטטתי על גבי המשטח. מרחתי דבק שמורכב מחומר נוזלי ומקשה.

עטפתי את "הוופל" של הדיקט גמיש בניילון נצמד וקלבתי לתבנית. אח"כ שייפתי את הנחשים שיצאו לי. גלגלתי בדים והכנסתי בניהם.

חברתי בדבק נגרים ב2 נקודות כדי לחבר את הבדים בלחץ.

מסקנות:

-> צריך יותר בדים כדי שימלאו את הצורה בלחץ.

-> הבד לא מתאים, מזכיר שמיכות ומגבות.

-> במודל יש שש מטר בד וזה לא היה מספיק. צריך פתרון חכם יותר. לכן חשבתי לשלב ספוג.

-> אני רוצה צבעוניות אחרת.

אתגרים:

-> לחסוך בבד.

-> למנוע מהבדים קריסה פנימה.

בדיקת התכנות

תבנית חכמה

ניסיתי לראות אם אפשר לעשות את כל "הנחשים" של ההמערכת ביחד.
בעצם, עשיתי מעין צורת ח שקובעת את מידת הרווח בין הפסים והדיקט קובע את הצורה הסופית. כך שכל מוצר יצא קצת שונה כמו עצים.

->מסקנה: צריך יותר קליבות כדי שהשכבות ידבקו טוב.

-> 2 שכבות של דיקט נותן לי למנציה חלשה