בס"ד

פרוייקט גמר

מערכת ישיבה בהשראת מבניות גזע העץ

InWood

אז איך הכל התחיל…

חשבתי באיזה עולם אהיה שקועה שנה מבלי להשתעמם.

עץ כמובן.

התחלתי לצלול, מה העץ מסתיר בתוכו?

על מהלך החיים שלו, עונות, הורמונים, גדילה והתפתחות, מבנה וכו'

זרדים

כחלק מהמחקר גיליתי שהעצים מתחלקים ל-2 קבוצות עיקריות.

העץ הקשה והעץ הרך.

העצים הקשים הם בדר"כ נושאים פירות, חזקים וכמובן קשים. 

העצים הרכים הם בדר"כ עצי המחט, ירוקי עד, גדלים מהר יותר ולגובה רב יותר.

מה עושה את ההבדל? המבנה המיקרוסקופי.

כשראיתי את התמונות כבר ידעתי שפה נמצא הפרוייקט שלי.

המחקר העיוני

בואו נחזור להתחלה…

גזע העץ מחולק לכמה שכבות: קליפה, פלואם, קמביום, קיסלם.

אני התעניינתי בקיסלם שגם הוא מתחלק ל2:

תאים חיים קיסלם (sapwood) – החלק הפעיל, מעבר מינרלים מן השורשים לכל חלקי העץ.

תאים מתים קיסלם (heartwood) -מחסן עמילנים ובעיקר נותן יציבות לעץ. 

25672749_uy2o_4tia_220322
2-Dendrochronolgy-7e52a3c

צבעוניות העץ

טבעות העץ מגלות לנו את ההיסטוריה שלו. (ניתן לראות רשמים של שרפות ובצורות אבל זה לא הנושא שלנו…)

כל שכבה בהירה (earlywood) – עונה חמה, שבה העץ מקבל יותר ומתפתח. 

שכבה כהה (laterwood) –  עונה גשומה, שבה העץ (העץ הקשה בעיקר) מתגונן לא לאבד את "האספקה" שצבר בקיץ ומשליך את עליו. שכבה זו תהיה דקה יותר וכהה יותר.

כך שבעצם שכבה כהה + שכבה בהירה = שנה.

בואו נסתכל מקרוב

העץ הקשה

העץ הקשה בנוי מתאים דקים וצפופים בעלי דופן עבה.
מאופיין בתאים גדולים בעונות החמות להובלת כמות גדולה של נוזלים. מה שגורם לסיביות המוכרת לנו כטקסטורה של עץ.
מן המרכז יוצאים קרניים לחיזוק העץ

העץ הרך

העץ הרך בנוי מתאים רחבים יחסית בעלי דופן דקה. רובו חלל.
כך שבעונות הקרות דופן התאים מתעבה קצת. לכן לא נראה הבדלים משמעותיים במראה הסיביות שלו.
ניתן לראות גם כאן את הקרניים.

חיפוש בחומר

התחלתי לעשות בלי לסנן, לחפש את השפה הצורנית ולהבין מהו החוכמה שבפרוייקט שלי.

סקיצות שנתנו ביטוי לשוני בין העץ הרך לעץ הקשה בחומרים שונים. שבעץ הרך הצינורות אחידים לעומת העץ הקשה שיש בו ריבוי גדלים.

-> המסקנה: שהמדד של תנועה הוא לא המדד הנכון להצלחה.

סקיצות שנתנו ביטוי בין הצפיפות של החוטים לבין החורים הגדולים המוגדרים. בהשראת המטאפורה שתאי העץ דומים לסבך של חוטים.

-> המסקנה: המראה שנוצר מאבד מעדינות שיש במראה המקרוסקופי. 

סקיצות שנתנו ביטוי לשינוי הגדלים. בין העונה הגשומה לחמה. הסתכלתי על המיקרוסקופיה וזה אזכיר לי מעיכה, שהתאים בתקופה הקרה התכווצו.

-> המסקנה: רציתי אחרי המחקר להגיע למשהו שהוא יותר מהשראה גרפית אסוציאטיבית

-> מסקנה: אני צריכה לנסח לי את הדברים בצורה כללית כדי להגיע למשהו עמוק יותר.

IMG_1999

מה למדתי מן המבנה?

עץ קשה = צפיפות = חוזק

עץ רך = קלות= חללים

לכל עץ יש שכבות של תאים מתים ליציבות ותאים חיים לפונקציה.

צבעוניות העץ נוצרת משינוי גדלי החללים.

-> החלטתי ששילוב של חומר רך בסיפור מעניין אותי. להפוך את הרך לקשה…

בנייה מצינורות צינורות,

הבנת הבדל בין גילגול בד מלא (צפיפות=חוזק).
לבין בד כצינור (רך= חללים).

בנוסף ניסיתי שילוב של חומרים קשים ורכים.
במבנה ה- sapwood ו- heartwood.

->מסקנה: אהבתי את החלוקה של האזורים קשים ורכים.

בנייה מליפוף,

הכנסת אובייקטים לתוך גילגול בד. וכך ליצור מראה צפוף וחללים.

ברוב הסקיצות החללים נותנים את החוזק בשל היותם קשים. והבד שהוא חומר רך יותר מקיף אותו בצפיפות כדי לתת לו חוזק נוסף.

ניסיתי גם הפוך, למלא את החלל בחומר רך שמסביבו חומר קשה.

->מסקנה:  ליפוף עם בד יוצר צורה אורגנית ומעניינת אך לא יציבה. -> אני רוצה לשמור על מראה הטבעות בשילוב חורי המיקרוסקופיה.

-> מסקנה: הגודל הקטן וניסיון ליצור מבנה עגול חוסם אותי. 

בחירת חומרים והתנסות

הגיע הזמן להחליט על חומר ולהתמקד.

בחרתי במפורניר שזה חומר בעל גמישות שע"י תהליך של שיכוב (למנציה) מתקשה בצורות אורגניות. בשילוב בדים (שמקבלים חוזק לפי עקרון הצפיפות)

בעצם, נוצר לי בנייה של "עץ חדש".

הצורות והחיבורים הובילו אותי לחשוב על מערכת ישיבה לכן התחלתי לחשוב על משטח ישיבה.

מסקנות:

->  הדבק מלכלך את הבדים.  והבדים לא מאפשרים לעשות גימורים לעץ. לכן צריך להפריד את שלב הלמנציה מחיבור הבדים.

-> רצועות הפורניר צריכות להיות ארוכות כדי לאפשר נקודות חיבור חזקות בצדדים.

-> כדי להגיע לעובי חזק עם נוכחות מסויימת צריך הרבה פורניר. לכן כדאי לעבור לגילופים (פורניר בעובי מילמטר) או דיקט גמיש.

צילום-מסך-2025-01-19-205326
image00006
image00001
image00005

מודלים

מודל ראשון שאפשר כבר לשבת

בניתי תבנית ע"י חיבור מוטות ע"פ ציור ששרטטתי על גבי המשטח. מרחתי דבק שמורכב מחומר נוזלי ומקשה.

עטפתי את "הוופל" של הדיקט גמיש בניילון נצמד וקלבתי לתבנית. אח"כ שייפתי את הנחשים שיצאו לי. גלגלתי בדים והכנסתי בניהם.

חברתי בדבק נגרים ב2 נקודות כדי לחבר את הבדים בלחץ.

צילום-מסך-2024-12-30-065221

מסקנות:

-> צריך יותר בדים כדי שימלאו את הצורה בלחץ.

-> הבד לא מתאים, מזכיר שמיכות ומגבות.

-> במודל יש שש מטר בד וזה לא היה מספיק. צריך פתרון חכם יותר. לכן חשבתי לשלב ספוג.

-> אני רוצה צבעוניות אחרת.

אתגרים:

-> לחסוך בבד.

-> למנוע מהבדים קריסה פנימה.

בדיקת התכנות

תבנית חכמה

11

ניסיתי לראות אם אפשר לעשות את כל "הנחשים" של ההמערכת ביחד.
בעצם, עשיתי מעין צורת ח שקובעת את מידת הרווח בין הפסים והדיקט קובע את הצורה הסופית. כך שכל מוצר יצא קצת שונה כמו עצים.

->מסקנה: צריך יותר קליבות כדי שהשכבות ידבקו טוב.

-> 2 שכבות של דיקט נותן לי למנציה חלשה

ליפוף שונה

IMG_2445

ניסיתי ללפף את הבד במקום בין הפסים על גבי הפסים. וכך לחסוך בבד.
יצרתי חור בפס כדי לתת מקום לגלגול הבד

-> מסקנה: לא נוח.
-> החורים לא נכונים לשיטתיות עבודה. (מאמץ גדול). 
-> לא נכון לפרוייקט זה כרגע.

בדים באוויר

IMG_2451

חזרתי למודל הראשון, וחשבתי מה יקרה אם הספוג לא ימלא את הצורה עד למטה. האם הוא יצליח להיות באוויר?

ניסיתי וראיתי שכאשר יושבים הספוג  מחליק מעט למטה.

->מסקנה: ספוג צריך תמיכה מסויימת מהחלקה כלפי מטה.

->הסגירה בלחץ היא מאוד חשובה

התבנית

עבדתי על שכלול השיטה והבנה מהם החלקים המינימלים ליצרת הצורה כך שתהליך הלמינציה יצא טוב וחזק. 

ככל שהצורה יותר טבעית לדיקט הגמיש ופחות "מאלצת" אותו לעשות תנועות שאינו יכול.

->מסקנות: צריך יותר הכנה מראש כדי לעבוד מהר (לפני שהדבק מתחיל להתקשות.) או להאט את קצב התייבשות הדבק.

אחרי התייעצות עם מהנדס :

-> נקודות החיבור הם נקודות שבר ולכן לא נכון להשתמש בדבק לחיבור החלקים אלא בברגים.

הריפוד

בחירת הבד

->מסקנה: בדים מחוספסים יש יותר חיכוך (פחות אפשרות לקריסה) -> צריך פתרון לקמטוטים שנוצרים בגלגול הספוג. -> בדי ריפוד יותר משדרים מקום ישיבה. 

גודל הספוג

-> מסקנה: ספוג עובי 3 ס"מ נראה יותר פורפרצונאלי ביחס לצורה הכללית של הלמנציה.

תמונות סופיות